הבלוג של עו"ד עופר סטרוסקי

משולחנו של עורך דין לענייני משפחה

רוצה להתגרש ואין לי אומץ

האם מצאת את עצמך בוהה במחשבות "אני רוצה להתגרש, אבל אין לי אומץ"? זוגיות שפעם הייתה מלאת תקווה ואהבה, הפכה למשהו שכבר לא מזהים. ובכל זאת, למרות הכאב והתסכול, נשארים. למה זה קורה?
רבים מוצאים את עצמם במצב הזה – יודעים שמשהו צריך להשתנות או יודעים שרוצים להתגרש, אבל לא מצליחים לאזור את האומץ לעשות את הצעד הראשון. זה לא עניין של דחיית החלטה; זו הימנעות מקבלת החלטה בכלל. ולאי החלטה הזו, כשרוצים להתגרש ואין אומץ, יש מחיר משלה.

הצעד הראשון בהשגת כל שינוי בחיים הוא ההחלטה שאינך מוכן להישאר עוד במקום בו אתה נמצא כרגע. אבל מה מונע מאיתנו לקבל את ההחלטה הזו? מדוע נשארים תקועים במערכת יחסים שכבר מזמן אינה מספקת ואינה מאושרת?

בואו נצלול לעומק הסיבות שגורמות לנו להישאר במקום, גם כשהלב כבר מזמן רוצה לזוז ולהתגרש. נבחן את הפחדים שמשתקים אותנו, ונראה איך אי מציאת האומץ לעשות צעד היא למעשה החלטה בפני עצמה – החלטה שיש לה השלכות משמעותיות על חייך ועל חיי הסובבים אותך.

מה באמת מונע מאיתנו לקבל החלטה?

אי קבלת החלטה בנוגע לעתיד הזוגיות אינה מקרית. לרוב, היא תוצאה ישירה של פחדים עמוקים שמשתקים אותנו ומונעים מאיתנו לפעול. דמיינו את יעל (שם בדוי), בת 42, שכבר חמש שנים מרגישה שהנישואים שלה אינם מתפקדים. היא יודעת שמשהו צריך להשתנות, אבל בכל פעם שהיא חושבת על גירושין, גל של חששות וחרדה מציף אותה. היא דוחה את ההחלטה שוב ושוב, למרות שאיכות חייה נפגעת.

יעל אינה לבד. מחקר שנערך על ידי מכון גאלופ ב-2021 מצא כי 58% מהזוגות הנשואים שדיווחו על חוסר שביעות רצון מנישואיהם נשארו יחד למשך חמש שנים או יותר לפני שנקטו בצעד כלשהו. זה מראה עד כמה קשה לקבל החלטה, אפילו כשברור שהמצב הנוכחי אינו מיטבי.

הסיבות לאי קבלת החלטה מגוונות, אבל לרוב הן נובעות ממספר חששות ופחדים מרכזיים. בואו נבחן את הפחדים שמשתקים, ומה באמת מונע מאיתנו לקבל החלטה?

א. הפחד לפגוע בילדים

רבים מוצאים את עצמם תקועים בנישואים לא מאושרים מתוך דאגה לילדיהם. המחשבה על ילדים בוכים, מאשימים, ומתקשים להתמודד עם השינוי מציפה את התודעה. דמיונות על ילדים המתקשים בבית הספר, מתבודדים חברתית, או מפתחים בעיות התנהגות יכולים לשתק כל מחשבה על שינוי.

אולם, מחקר שפורסם ב-Journal of Marriage and Family בשנת 2019 מאיר את הנושא באור חדש. הממצאים מראים שילדים מושפעים יותר מאיכות היחסים בבית מאשר ממבנה המשפחה עצמו. למעשה, ילדים החיים בבתים עם קונפליקטים תכופים עלולים לסבול יותר מאשר אלו שהוריהם התגרשו בצורה בוגרת ואחראית. זה מדגיש כי איכות היחסים במשפחה חשובה יותר לרווחת הילדים מאשר שמירה על מסגרת נישואין שאינה מתפקדת.

ב. החשש מהמחיר הכלכלי של פרידה

החשש מאי יציבות כלכלית יכול לשתק כל מחשבה על שינוי. רבים מדמיינים את עצמם מאבדים את הבית שעמלו כה קשה לרכוש, נאלצים לחיות בדירה שכורה קטנה, או אפילו לבקש עזרה כלכלית מהוריהם. הפחד מירידה ברמת החיים ומאובדן הביטחון הכלכלי יכול להיות מכריע.

מחקר שנערך על ידי המכון לחקר המשפחה באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון מחזק את התחושה הזו. הוא מראה שחששות כלכליים הם אחד הגורמים המרכזיים המעכבים החלטות על גירושין, במיוחד בקרב זוגות מעל גיל 40.

עם זאת, חשוב לשקול את המחיר הרגשי של הישארות במערכת יחסים לא מספקת אל מול החששות הכלכליים. לעתים קרובות, בחינה מעמיקה של המצב הכלכלי והתייעצות עם מומחים יכולות לספק פתרונות ודרכים להתמודדות עם האתגרים הכלכליים שנראים בלתי אפשריים במבט ראשון.

ג. התמודדות עם סטיגמה חברתית

הפחד מתגובות שליליות של משפחה, חברים וסביבה קרובה יכול להיות משמעותי. המחשבה על ישיבה לבד באירועים משפחתיים, שמיעת לחישות מאחורי הגב, או הרגשת דחייה בסביבה החברתית יכולה להיות מפחידה. עבור רבים, הסטטוס של "גרוש/ה" נתפס כתווית של כישלון אישי.

מחקר שפורסם בJournal of Divorce & Remarriage ב 2020 מחזק את התחושות הללו. הוא מצא שהסטיגמה החברתית עדיין משחקת תפקיד משמעותי בהחלטות הקשורות לגירושין, במיוחד בקהילות מסורתיות. אך חשוב לזכור שלמרות השינויים החברתיים האיטיים, החברה בכללותה הופכת מקבלת יותר כלפי גירושין. פיתוח כלים להתמודדות עם הסטיגמה, כמו בניית מערכת תמיכה חזקה והתודעה שאושר אישי חשוב יותר מדעות חיצוניות, יכולים לעזור בהתמודדות עם אתגר זה.

ד. הפחד להישאר לבד

הפחד מבדידות ומהצורך להתחיל מחדש יכול להיות משתק. רבים, במיוחד נשים שאינן צעירות ויש להן ילדים, חוששות שלא ימצאו זוגיות חדשה. המחשבה על ערבים בודדים, חגים ללא משפחה סביב השולחן, והאתגר של מציאת שותף חדש לחיים יכולה להיות מפחידה.

עבור אנשים מבוגרים בגיל השלישי, שילדיהם כבר גדולים, הפחד הזה יכול להיות אף חזק יותר. הם עשויים לחשוש מהמחשבה על סיום החיים לבד, או מהאתגר של בניית חיים חדשים בגיל מאוחר. החשש מאובדן הזהות המשפחתית המוכרת ומהצורך להגדיר מחדש את מקומם בחיי ילדיהם ונכדיהם יכול להיות מכריע.

מחקר שפורסם בJournal of Social and Personal Relationships מחזק את התחושות הללו. הוא מראה שהפחד מבדידות הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המונעים מאנשים לסיים מערכות יחסים לא מספקות, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.

עם זאת, חשוב להכיר בערך העצמי מעבר למעמד הזוגי ולזכור שאיכות החיים אינה נמדדת רק במערכת יחסים זוגית. פיתוח מערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות, מציאת תחביבים ועיסוקים משמעותיים, ובניית חיים עשירים ומלאים גם ללא בן זוג יכולים להוות מקור לסיפוק ואושר.

כל אחד מהפחדים הללו יכול להיות חזק מספיק כדי לשתק את תהליך קבלת ההחלטות. אך חשוב לזכור שהימנעות מהחלטה היא גם סוג של החלטה – החלטה להישאר במצב הקיים.

בחלק הבא, נבחן את המחיר של אי קבלת החלטה ונראה מדוע לפעמים, הצעד הקשה ביותר הוא גם הצעד הנכון ביותר.

המחיר הכבד של להיתקע במקום

המחשבה "רוצה להתגרש ואין לי אומץ" היא נפוצה יותר ממה שנדמה. רבים מוצאים את עצמם תקועים בין הרצון לשינוי לבין הפחד מהלא נודע. אבל מה קורה כשנשארים במצב הזה? בואו נבחן את המחיר של אי קבלת החלטה.

החיים בהמתנה >>> איכות החיים בירידה

כשרוצים להתגרש אך נשארים בגלל פחד וחוסר אומץ, החיים נכנסים למעין הקפאה. תחושות של תסכול, דיכאון וחוסר מימוש עצמי הופכות לשגרה. מחקר שפורסם ב-Journal of Happiness Studies מצא שאנשים שנשארו בזוגיות לא מאושרת דיווחו על רמות נמוכות יותר של שביעות רצון מהחיים, בהשוואה לאלה שאזרו אומץ והתגרשו.

הימנעות מקבלת החלטה יכולה גם להוביל לתחושת חוסר שליטה בחיים. במקום להיות אקטיביים ולעצב את חיינו, אנו מוצאים את עצמנו במצב פסיבי, מגיבים למציאות במקום ליצור אותה.

כשההורים לא מאושרים, הילדים מרגישים

בניגוד למה שרבים חושבים, הימנעות מגירושין לא בהכרח מגנה על הילדים. ילדים רגישים מאוד למתח ולחוסר האושר של הוריהם, גם אם אלה לא מבוטאים במילים. מחקר שנערך באוניברסיטת קרדיף מצא כי ילדים החיים בבתים עם קונפליקט זוגי מתמשך מציגים רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון, בהשוואה לילדים שהוריהם התגרשו אך מתנהלים בצורה בוגרת ושיתופית.

יתרה מזאת, כשהורים נשארים יחד "למען הילדים" אך אינם מאושרים, הם מעבירים לילדיהם מסר שקרי על מהות הזוגיות והאהבה. הילדים עלולים לפתח תפיסות מעוותות על מערכות יחסים, שיכולות להשפיע על חייהם הבוגרים.

החמצת הזדמנויות לצמיחה ושינוי

כל עוד נשארים במצב הקיים של "רוצה להתגרש ואין אומץ", מחמיצים הזדמנויות לצמיחה אישית ולבניית חיים חדשים ומספקים יותר. הזמן חולף, ואיתו הזדמנויות ליצור קשרים חדשים, לפתח קריירה, או לגלות תחומי עניין חדשים.

מחקר שפורסם בJournal of Positive Psychology מצא כי רבים מהאנשים שאזרו אומץ והתגרשו דיווחו על צמיחה אישית משמעותית בעקבות המשבר. הם פיתחו חוסן נפשי, למדו להכיר את עצמם טוב יותר, ובסופו של דבר בנו חיים מספקים יותר.

הבריאות משלמת את המחיר

חיים במצב של מתח מתמשך ואי-שביעות רצון משפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והפיזית. מחקרים מראים שאנשים שנשארים בזוגיות לא מאושרת סובלים יותר מבעיות בריאות כרוניות, כולל לחץ דם גבוה, בעיות לב ומערכת חיסון מוחלשת.

יתרה מזאת, הדיכוי של רגשות שליליים והימנעות מהתמודדות עם הבעיות יכולים להוביל להתפתחות של דיכאון וחרדה. מחקר ב Journal of Health and Social Behavior מצא שאנשים בנישואים לא מאושרים היו בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון קליני בהשוואה לאלה שאזרו אומץ והתגרשו.

לסיכום פרק זה, המחשבה "רוצה להתגרש אבל אין לי אומץ" היא נקודת פתיחה להכרה בצורך בשינוי, לכאן או לכאן. בעוד שהפחד מקבלת החלטה יכול להיות משתק, חשוב להכיר בכך שאי קבלת החלטה היא החלטה בפני עצמה – החלטה להישאר במצב הקיים על כל מחיריו. לעתים קרובות, המחיר של אי פעולה גבוה בהרבה ממה שאנו מדמיינים. ההכרה במחיר זה יכולה להיות הצעד הראשון לקראת קבלת החלטה מושכלת ויצירת שינוי חיובי בחיינו.

צעדים ראשונים - מפחד לפעולה

ההכרה בכך שיש בעיה בזוגיות אך חסר האומץ לפעול היא צעד משמעותי. עכשיו, כשיש מודעות למחיר של אי קבלת החלטה, הגיע הזמן לבחון כיצד ניתן להתקדם מנקודה זו. הנה כמה צעדים ראשונים שיכולים לעזור במעבר מפחד לפעולה:

הכרה במצב הנוכחי

הצעד הראשון הוא להכיר במציאות כפי שהיא, ללא הכחשה או ייפוי. זה כולל הבנה עמוקה של מצב הזוגיות, הרגשות האישיים, והסיבות לרצון בגירושין. כתיבת יומן או שיחה עם איש מקצוע יכולים לעזור בתהליך זה. הכרה אמיתית במצב היא למעשה הצעד הראשון לקראת פעולה. היא מאפשרת לראות את התמונה המלאה בבהירות רבה יותר ומספקת את הבסיס הנחוץ לקבלת החלטה מושכלת. ככל שההכרה במצב עמוקה יותר, כך גדל הסיכוי למצוא את האומץ הדרוש לצעד הבא.

הערכה מציאותית של המצב

לאחר ההכרה במצב, חשוב לבצע הערכה מציאותית. זה כולל בחינה של ההשלכות הכלכליות, המשפטיות והרגשיות של גירושין. ידע הוא כוח, וככל שיש יותר מידע, כך קל יותר לקבל החלטות מושכלות. זה יכול לכלול בדיקת המצב הכלכלי, הבנת זכויות משפטיות, ושקילת ההשפעה על כל בני המשפחה, כולל ילדים אם ישנם.

התמודדות עם הפחדים

זיהוי הפחדים הספציפיים המונעים את קבלת ההחלטה הוא צעד חשוב. האם זה פחד מבדידות? דאגה כלכלית? חשש מההשפעה על הילדים? לאחר זיהוי הפחדים, ניתן לעבוד על פתרונות מעשיים לכל אחד מהם. לעתים, עצם ההכרה בפחדים יכולה להפחית את עוצמתם ולאפשר חשיבה רציונלית יותר.

שיחה עם בן/בת הזוג

אם אפשרי ובטוח, שיחה פתוחה וכנה עם בן או בת הזוג יכולה להיות מועילה. לעתים, עצם הדיבור על הקשיים יכול לפתוח פתח לשינוי, בין אם זה ניסיון לשקם את הזוגיות או הסכמה הדדית על פרידה. חשוב לגשת לשיחה זו ברגישות ובכנות, תוך שמירה על כבוד הדדי ופתיחות לשמוע את הצד השני.

קביעת יעדים אישיים

הגדרת יעדים אישיים לעתיד, ללא קשר להחלטה הסופית לגבי הנישואין, יכולה לספק תחושת כיוון ומטרה. זה יכול לכלול יעדים מקצועיים, אישיים או משפחתיים. קביעת יעדים מזכירה שיש חיים מעבר למצב הנוכחי ויכולה לספק מוטיבציה לפעולה.

פנייה לייעוץ מקצועי

אין צורך לעבור את התהליך הזה לבד .שיחה עם עורך דין לענייני משפחה יכולה לספק מידע חיוני על התהליך המשפטי והזכויות המשפטיות. במקביל, שיחה עם מטפל או יועץ זוגי יכולה לעזור בהתמודדות עם ההיבטים הרגשיים של התהליך. ייעוץ מקצועי יכול לספק לא רק מידע, אלא גם כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים הצפויים.

להתקדם צעד צעד

לעתים, המחשבה על גירושין כצעד אחד גדול יכולה להיות משתקת. במקום זאת, ניתן לחשוב על התהליך כסדרה של צעדים קטנים. כל צעד קטן, כמו איסוף מידע או שיחה עם חבר או גורם מקצועי, הוא התקדמות. חשוב לחגוג כל צעד קטן ולהכיר בכך שכל התקדמות, גם אם נראית קטנה, היא משמעותית.

לסיכום, המעבר מ"רוצה להתגרש ואין לי אומץ" לפעולה הוא תהליך. זה בסדר לקחת את הזמן ולהתקדם בקצב אישי. העיקר הוא להתחיל לנוע קדימה לכאן או לכאן, צעד אחר צעד, לקראת חיים שקטים וטובים יותר.

כי מגיע לך טוב.

למצוא את האומץ לשנות

המסע מ"רוצה להתגרש ואין לי אומץ" לקבלת החלטה ופעולה הוא מורכב ואישי. לאורך המאמר, בחנו את המחיר של אי-קבלת החלטה ואת הצעדים הראשונים שניתן לנקוט כדי להתקדם.

הפחדים המעכבים את ההחלטה הם רבים ומגוונים. השפעה על הילדים, השלכות כלכליות, סטיגמה חברתית, ופחד מבדידות – כל אחד מהם יכול להרגיש כמו הר בלתי עביר. אך חשוב לזכור שפחדים אלו, למרות היותם טבעיים ומובנים, אינם בהכרח משקפים את המציאות במלואה.

זכרו, הצעד הראשון בהשגת משהו בחיים הוא ההחלטה שאתם לא מוכנים להישאר עוד במקום בו אתם נמצאים כרגע.

זוהי תובנה עמוקה שיכולה להיות המפתח למציאת האומץ הדרוש. ההכרה בכך שהמצב הנוכחי אינו משביע רצון היא כבר צעד משמעותי קדימה.

חשוב גם לא לפחד מהפחד עצמו. פחד הוא רגש טבעי ולעתים אף מועיל, המסמן לנו שאנו עומדים בפני החלטה משמעותית. במקום לנסות להיפטר מהפחד, ניתן ללמוד להכיר בו, להבין את מקורותיו, ולפעול למרות קיומו.

ההחלטה להתגרש היא אישית ומורכבת, ואין פתרון אחד שמתאים לכולם. אך ההכרה בקשיים ובפחדים, יחד עם הבנה מעמיקה של המצב והשלכותיו, יכולה לספק את הכלים והאומץ הדרושים לקבלת החלטה מושכלת.

אם אתם מוצאים את עצמכם במצב של "רוצה להתגרש ואין לי אומץ", זכרו שאתם לא לבד. יש מקורות תמיכה, מידע ועזרה מקצועית זמינים. הצעד הראשון הוא להכיר במצב ולהתחיל לחקור את האפשרויות העומדות בפניכם.

בסופו של דבר, האומץ האמיתי טמון לא רק בהחלטה להתגרש, אלא בנכונות לבחון את חייכם בכנות, לקבל החלטות קשות, ולפעול למען האושר והרווחה שלכם ושל יקיריכם.

זכרו, לכל אדם מגיעה הזכות לחיות חיים שקטים מלאים ומספקים, ולפעמים הצעד הראשון לקראת חיים טובים הוא למצוא את האומץ לשנות.

עופר