מזונות ילדים

החוק מחייב הורים לשאת בצרכי מחייתם של ילדיהם הקטינים. כאשר ההורים אינם חיים ביחד משלם אחד ההורים מזונות עבור הילדים בזמני השהות שלהם אצל  ההורה השני. (לחץ לקריאה כיצד נקבעים זמני שהות הילדים)

לגובה מזונות הילדים משמעות כלכלית רבה. בחישוב מצטבר לאורך שנים מדובר בסכומים לא מבוטלים. זאת הסיבה שהמזונות מהווים לא אחת את עיקר הסכסוך בין בני הזוג. תביעת מזונות ילדים היא תביעה מרכזית בהליך הגירושין. במקביל להגשתה יכול עורך דין מזונות להגיש בקשה למזונות זמניים.

אז מה כוללים מזונות הילדים? מה קובע החוק? ולמי הסמכות לדון בהם? במה תלוי סכום המזונות ? ואיך הוא מחושב? האם אפשר להתחמק מתשלום מזונות ? ומה קורה אם לא משלמים מזונות בזמן? לפניכם כל התשובות.

מה כוללים מזונות ילדים?

המזונות נחלקים ל 3 קבוצות.
1. צרכים הכרחיים.
2. צרכים שאינם הכרחיים.
3. הוצאות רפואיות וחינוך חריגות.

צרכים הכרחיים

צרכים הכרחיים הינם צרכים קיומיים. הילד תלוי בהם לקיומו והם אינם דרושים הוכחה. לדוגמא: מזון, ביגוד, מגורים (מדור) וחינוך פורמאלי.

צרכים שאינם הכרחיים

צרכים שאינם הכרחיים כשמם כן הם – אינם הכרחיים לקיומו של הילד. לדוגמא: חוגים, מתנות, צעצועים, בילויים, שעורי נהיגה, טיולים וחופשות.

הוצאות רפואיות וחינוך חריגות

הוצאות רפואיות המכוסות בסל הבריאות הבסיסי של קופות החולים כלולות בצרכים ההכרחיים. מעבר לכך מדובר בהוצאות רפואיות חריגות. לדוגמא: טיפולי חירום, משקפיים, טיפולי שיניים אורתודנטיים. כמו כן טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים.

הוצאות חינוך חריגות הינן אלה שמעבר לחינוך הבסיסי הפורמלי הניתן במסגרת חוק חינוך חובה והכלול בצרכים ההכרחיים. לדוגמא: צהרון, קייטנות, מסעות לפולין וכיו"ב.

מזונות ילדים – מה הדין החל?

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע בסעיף 3 כי:

(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

ובפשטות: הדין האישי החל על יהודי הוא הדין העברי.

לפיכך, החוק קובע כי יהודי ישלם מזונות עפ"י הדין העברי. ומה לגבי מי שלא חל עליו דין אישי (לדוגמא אדם חסר דת)?. או מי שהדין האישי לא מחייב אותו במזונות ילדיו?. אותו אדם ישלם מזונות לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

מזונות ילדים – מה קובע הדין העברי?

החיוב במזונות על פי הדין העברי נבחן לפי שלוש קבוצות גיל:

1. ילדים עד גיל 6 ("קטני קטנים").
חובת האב לשאת בתשלום כל מזונות הילדים. חובת האב מלאה ואינה קשורה ביכולתו הכלכלית (גם אם האב לא עובד). רק בצרכי הילדים.

2. ילדים בגיל 6 עד 18 ("קטנים").
חובת האב לשאת בתשלום הצרכים ההכרחיים. בצרכים שאינם הכרחיים יחלקו ההורים באופן שווה וזאת מכח "דין צדקה".

היכן דנים במזונות ילדים? בבית המשפט או בבית הדין הרבני?

סוגיית המזונות נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. מדובר בתביעה מרכזית בהליך הגירושין המוגשת על ידי עורך דין מזונות, שיכול להגיש במקביל גם בקשה למזונות זמניים. ניתן לדון בנושא זה גם בבית הדין הרבני אם שני הצדדים הסכימו לכך.

יש הבדלים בין קביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה ובין בית הדין הרבני. כמו כן יש הבדל בין השופטים או הדיינים עצמם. לכל שופט או דיין תפיסת עולם וגישה משפטית משלו לפיה הוא מפעיל את שיקול הדעת שלו.

אז לאן כדאי לפנות ? לבית המשפט או לבית הדין? התשובה היא – כל מקרה לגופו.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין מזונות. נבחן את המקרה שלכם ונגבש עבורכם אסטרטגיה מתאימה לצרכים האישיים שלכם. הדעה הרווחת לפיה לנשים כדאי לפנות לבית המשפט ולגברים כדאי לפנות לרבנות – אינה בהכרח מדויקת !

דוגמא: אמא לתינוק מעוניינת להתגרש. האב בעל הכנסה נמוכה וללא רכוש. האם בעלת הכנסה גבוהה יותר ורכוש אותו קיבלה במתנה/ירושה. במקרה זה ייתכן וכדאי לאם להגיש תביעה למזונות בבית הדין הרבני.

במה תלוי סכום מזונות ילדים?

גובה דמי מזונות הילדים אינו נוסחה מתמטית ואין מקרה אחד דומה למשנהו.

סכום המזונות תלוי בגורמים שונים. לדוגמא מספר הילדים, גיל הילדים, צרכי הילדים, וזמני השהות עם כל אחד מההורים. עוד נבחנות הכנסות ההורים, רכושם ופוטנציאל ההשתכרות. כל אלה משפיעים על גובה מזונות הילדים.

אופן חישוב מזונות ילדים

איך מחשבים מזונות ילדים? אם פעם הייתה לשאלה הזו נוסחה כמעט אוטומטית של "אמא משמורנית ואבא משלם", היום המציאות המשפטית שונה לגמרי.

כיום, הבסיס לחישוב המזונות אינו סכום קבוע, אלא נגזרת של מספר משתנים: גילאי הילדים, חלוקת זמני השהות בין ההורים, ויחס ההכנסות של שניהם. אבל לפני שמדברים על מספרים, יש נעלם אחד שמשנה את התמונה כולה – הערכאה המשפטית.

היכן מתנהל התיק? בית משפט לענייני משפחה מול בית דין רבני

קיימת היום הבחנה דרמטית בין שתי הערכאות. בבית המשפט לענייני משפחה מחילים את "הלכת 919/15", ששמה דגש על חלוקת נטל שוויונית בהתאם ליכולת הכלכלית וזמני השהות. לעומת זאת, בבית הדין הרבני ההלכה הזו לא בהכרח חלה. הדיינים פוסקים בדרך כלל לפי הדין העברי המסורתי, שנוטה להטיל את עיקר החובה הכלכלית למזונות הבסיס על האב לא תמיד בהתחשב בחלוקת זמני השהות. הפער הזה מייצר מצב שבו בחירת הערכאה משפיעה ישירות על הכיס, וזו בדיוק הסיבה שנדרשת אסטרטגיה מחושבת כבר מהרגע הראשון.

מזונות בסיס לפי קבוצות גיל החישוב מתחלק היום לשתי תקופות מרכזיות:

• עד גיל 6: החובה של האב למזונות ההכרחיים היא מוחלטת. בשלב זה הדין נשאר מסורתי יחסית בשתי הערכאות.

• מגיל 6 ועד 18: בבית המשפט לענייני משפחה, התמונה משתנה. בוחנים את ההכנסות הפנויות של שני ההורים (מכל המקורות) מול חלוקת זמני השהות. המשמעות היא שבמקרים של זמני שהות והכנסות דומות, ייתכן שהאב לא ישלם דמי מזונות שוטפים כלל, וכל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם שוהים אצלו.

בפסיקה מקובל להתייחס לכיסוי הצרכים של ילד, כאשר הסכום שייקבע בפועל מושפע ממכלול נסיבות התא המשפחתי. עם זאת, כאשר מדובר בכמה ילדים, חישוב המזונות אינו מכפלה פשוטה של מספר הילדים, שכן חלק ניכר מההוצאות (כמו קניות מזון לבית) חופף ופוחת יחסית לכל ילד נוסף. סכום המזונות שנפסק מוצמד לרוב למדד המחירים לצרכן, וקצבת הילדים המשתלמת מביטוח לאומי מועברת בדרך כלל לאם.

מדור ואחזקתו (הוצאות מגורים)

אין חובה לרכוש דירה לילדים, אבל יש לדאוג להם לקורת גג. עלויות המדור כוללות שכר דירה (או תשלום משכנתא סביר המהווה תחליף לשכירות) והוצאות שוטפות כמו חשמל, ארנונה ומים. הכלל הבסיסי בחלוקה הישנה היה: 30% מעלויות המדור לילד אחד, 40% לשני ילדים ו-50% לשלושה ילדים ויותר. עם זאת, במקרים של זמני שהות שווים בבית המשפט למשפחה, הגישה היום היא לקזז את הוצאות המדור בין ההורים. מאחר ששניהם צריכים להעמיד חדר ראוי לילדים, רכיב המדור פעמים רבות מתקזז משמעותית.

הוצאות חריגות ("מחציות")

מעבר למזונות הבסיס והמדור, ישנן הוצאות רפואיות וחינוכיות שאינן שוטפות (כמו צהרונים, חוגים, קייטנות, ויישור שיניים). הוצאות אלה אינן נקבעות בסכום מראש, אלא משולמות לפי הוצאה בפועל. בעבר היה נהוג תמיד לחלק אותן חצי בחצי. כיום, במיוחד בבתי המשפט למשפחה, הנטייה היא לחלק את ההוצאות הללו באופן יחסי להכנסות. כלומר, אם הורה אחד מרוויח משמעותית יותר מהשני, ייתכן שייקבע כי עליו לשאת ב-60% או 70% מההוצאות החריגות, ולא במחציתן.

שיקולים נוספים

בית המשפט יביא בחשבון, בחישוב המזונות, לא רק את הכנסות ההורים אלא גם את רכושם.

כך לדוגמא הורה ששכרו נמוך אבל בבעלותו רכוש רב, ייחשב כבעל יכולת גבוהה לשלם מזונות.

כך יתחשב בית המשפט גם בהורה אשר שכרו נמוך מאוד. בית המשפט יקבע את גובה המזונות באופן שיישארו להורה המשלם דמי מחייה בסיסיים.

עוד יתחשב בית המשפט לא רק בהכנסות ההורים בזמן הדיון המשפטי, אלא יביא בחשבון גם את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. לדוגמא הורה ששכרו גבוה אולם בזמן המשפט היה מובטל, יראו את שכרו טרם פוטר כשכר הקובע לחישוב המזונות.

מזונות ילדים בתקופת שרות צבאי או לאומי

בית המשפט נוהג לפסוק כי מזונות בתקופת השירות הצבאי או הלאומי יהיו שליש מגובה המזונות ששולמו טרם החל השרות הצבאי.

האם ניתן לשנות מזונות ילדים שנקבעו בפסיקה או בהסכם?

ראשית ייאמר כי מזונות ילדים, שנקבעו בהסכם או בפסיקה, אינם סופיים וניתן לשנותם בכל זמן ובהינתן הנסיבות המתאימות.

המבקש לשנות את גובה המזונות יידרש להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי מיום קביעת המזונות בהשוואה ליום הבקשה לשינוי.

שינוי מהותי לדוגמא יכול להיות שינוי בהסדרי שהות, מעבר למשמורת משותפת, שינוי במצב רפואי או שינוי ביכולת ההשתכרות.

ניתן לשנות מזונות בין אם נקבעו בהסכם ובין אם נקבעו על ידי בית המשפט. אולם ככל ומדובר במזונות שנקבעו בהסכם ,הדבר מורכב יותר ויידרשו טענות מבוססות יותר וכבדות משקל.

האם אפשר להתחמק מתשלום מזונות ילדים ?

ככלל, הורה אינו פטור מחובתו לזון את ילדיו. הורה אינו יכול לחמוק מתשלום מזונות ילדים. ניתן לפנות לבית המשפט כדי שיבחן האם מתקיימות נסיבות מיוחדות המונעות מהורה לפרנס את ילדיו.

כך לדוגמא בעיות רפואיות המגבילות את יכולת הפרנסה ייבחנו בחיוב על ידי בית המשפט. אולם טענות כגון עבודה במשרה חלקית או לימוד בישיבה יידחו בד"כ על ידי בית המשפט.

חובת ההורה לעשות כל אשר ביכולתו על מנת לספק את צרכיהם של ילדיו. בראש ובראשונה על ההורה לעבוד במשרה מלאה.

אם אין ביכולת ההורה לעבוד יבחן בית המשפט את האפשרות לממש את רכושו של ההורה עבור תשלום מזונות .

טענותיו של הורה שפוטר מעבודתו ועקב כך אינו משלם מזונות יידחו גם הם בד"כ על ידי בית המשפט. במקרה כזה יבחן בית המשפט את פוטנציאל ההשתכרות של ההורה טרם פיטוריו ולא את הכנסתו הנוכחית.

כאשר הורה לא משלם מזונות, יכול ההורה השני לפנות לביטוח הלאומי ולבדוק את תנאי הזכאות.

הסכם מזונות ילדים

הורים יכולים להסכים ביניהם על סכום המזונות שישולם על ידי מי מהם עבור הקטין.

ההסכמה יכולה להיות כחלק מהסכם גירושין או הסכם פרידה. הורים אשר מביאים ילדים שלא במסגרת זוגית גם יכולים להגיע להסכמה בדבר מזונות ילדים.

הסכם בדבר מזונות קטינים צריך לקבל את אישור בית המשפט.

אם ההסכם לא התחשב בטובת הקטין אלא בטובת ההורים בלבד יוכל הקטין להגיש תביעה למזונות כנגד הוריו או אחד מהם, למרות קיומו של ההסכם, באמצעות אדם בגיר.

אם ההסכם התחשב בטובת הקטין, הוא יחייב אותו. במקרה כזה הקטין לא יוכל להגיש תביעה בעניין המזונות, אלא אם יוכל להראות שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.