משמורת ילדים וכיצד היא נקבעת?

משמורת ילדים

כאשר בני זוג עם ילדים משותפים רוצים להיפרד, יש להחליט מי יקבל את משמורת הילדים. משמורת ילדיםהורים רבים שואלים כיצד נקבעת משמורת ילדים?. למי מההורים הסמכות לקבל החלטות בנוגע לילדים?. איזה סוגי משמורת ילדים יש?. מתי נקבעת משמורת משותפת?. למי הסמכות לדון בענייני משמורת ילדים?. ומהם השיקולים של הערכאה השיפוטית בקביעת משמורת ילדים?.

 

ההבדל בין משמורת ילדים לאפוטרופסות

משמורת מתייחסת למובן הפיזי של החזקת הילדים לאחר הגירושין. עם מי מההורים והיכן יגורו הילדים, והסדרי השהות שלהם עם ההורה השני. אפוטרופסות מתייחסת למשמורת המשפטית . היא נתונה להורים הביולוגיים באופן שווה גם לאחר גירושין.

המשמעות היא כי אפוטרופסות מקנה לכל הורה באופן שווה סמכות להחליט בעניינים מהותיים הנוגעים לילדים. עניינים כגון קביעת מקום מגורים, חינוך וקביעת מוסד חינוכי, בריאות (למשל טיפול פסיכולוגי לקטין) ודת. שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, גם אם המשמורת הפיזית נקבעת בידי אחד מהם.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את הפעולות שבהן הורים לקטינים נדרשים לאישור בית משפט. עוד קובע החוק את תחומי אחריות ההורים ומורה על דרכי פעולה במקרים שבהם ההורים חיים בנפרד.

הלכה למעשה המשמעות היא שהחלטות עקרוניות ומהותיות צריכות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. לעומת זאת, את ההחלטות של היום יום קובע כל הורה בזמני השהות שלו. אם ההורים חלוקים ביניהם תכריע בעניין הערכאה השיפוטית. להרחבה בנושא קראו על המלצות הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.

סוגי משמורת ילדים

בהסדר של משמורת מלאה אחד ההורים הוא ההורה המשמורן. הילדים מתגוררים אצל ההורה המשמורן ונמצאים בחזקתו רוב הזמן. ההורה השני פוגש את הילדים במסגרת הסדרי ראייה.

במשמורת משותפת ההורים חולקים את משמורת הילדים שווה בשווה, או בהיקף דומה. חשוב להדגיש, הסדר של משמורת משותפת הוא רלוונטי רק כאשר לשני ההורים מסוגלות הורית מתאימה.  לדוגמא, כאשר ההורים מתגוררים בסמיכות או כאשר קיימת תקשורת ומערכת יחסים תקינה ביניהם. ניתן לקבוע משמורת משותפת כאשר ישנה מעורבות סבירה וקשר טוב בין כל אחד מההורים לילדים.

הסמכות לדון בענייני משמורת ילדים

הסמכות לקבוע משמורת ילדים היא סמכות מקבילה. היא נתונה לבית המשפט לענייני משפחה מכח חוק בית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. הדיון במשמורת הילדים יתנהל בערכאה אליה הוגשה התביעה קודם ומכאן המונח "מרוץ סמכויות".

ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין, או בני זוג נשואים המשתייכים לדתות שונות, יגישו את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

שיקולים בקביעת משמורת ילדים

הסכמות ההורים

סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כך. ההורים רשאים להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה. מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין". בית המשפט נוטה בד"כ לקבל ולאשר את הסכמות ההורים בנוגע למשמורת.

תסקיר סעד ומסוגלות הורית

אם אין הסכמה בין ההורים לגבי המשמורת, מפנה בית המשפט ראשית את הצדדים לקבלת תסקיר סעד. התסקיר נעשה בלשכה לשירותים חברתיים בקהילה.

את התסקיר עורכת בד"כ עובדת סוציאלית. בתסקיר פירוט אודות החיים המשותפים והסיבות למשבר בין ההורים. עוד מפורט מצב הילדים והקשר שלהם עם ההורים ובני המשפחה. החלק החשוב ביותר בתסקיר הוא ההמלצות לעניין משמורת הילדים. בית המשפט נותן משקל רב ביותר להמלצות התסקיר ולרוב נותן להמלצות תוקף של פסק דין.

ככל ונדרש, מופנים ההורים גם לקבלת חוות דעת של פסיכולוג או לבדיקת מסוגלות הורית. בבדיקות אלה נבחנת היכולת של כל אחד מהם לספק את כלל צרכי הילדים.

עיקרון טובת הילד

עיקרון העל המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בענייניהם של קטינים הוא עיקרון טובת הילד. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי עיקרון זה אמור להנחות את ההורים . בהיעדר הסכמה מעניק החוק  לבית המשפט את הסמכות להחליט בענייני משמורת לפי טובת הקטין.

בית המשפט העליון פירש את טובת הקטין כזכות הילד לשמירת בריאותו הגופנית והנפשית, וכי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים. הפסיקה הגדירה את עיקרון טובת הילד כעיקרון על. כלומר לטובת הילד עדיפות בהתנגשות עם עיקרון אחר כך שהיא תהיה על העליונה.

חזקת הגיל הרך

"חזקת הגיל הרך" קובעת כי בהיעדר נסיבות חריגות, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אימם. אולם בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה של קביעת משמורת משותפת לשני ההורים גם לפני שהילד הגיע לגיל 6. זאת מתוך תפיסה לפיה טובתו של ילד היא לזכות בנוכחות מלאה של שני הוריו.

עיקרון אי הפרדה בין אחים

בד"כ יקבע בית המשפט כי אין להפריד בין אחים אלא במקרים חריגים. כאשר ההורים מתגרשים והילדים נמצאים במשבר רואה בית המשפט את עקרון אי הפרדה בין אחים כעשוי להועיל דווקא לילדים. כאשר הילדים יחד קל להם יותר לצלוח את התקופה הקשה והם מהווים מקור לתמיכה וחיזוק אחד לשני.

בית המשפט קבע כי קשרים חיוביים ואמיצים בין אחים, מהווים מטען רגשי וחשוב לכל החיים. חשיבותו של קשר חיובי עולה דווקא שעה שהמשפחה חווה חוויה של גירושים, פרידה וניתוק בעת שההורים נפרדים זה מזה. ככל שהקשר הנפשי בין הילדים חזק יותר, כך נותן לו בית המשפט משקל רב יותר בהחלטה על משמורת ילדים. בית המשפט רואה בקשר חיוב וטוב בין הילדים כנחוץ להם בתהליך גדילתם. עוד נקבע כי כאשר ילדים נמצאים במשבר הם עשויים להיזקק יותר לאותה אחוות אחים, כמקור חיוני לתמיכה ולקשר רגשי חם.

רצון הילד

רצון הילד להיות במשמורת אצל אחד ההורים תלויה כמובן בגיל הילד. לרצונו של ילד כבן 4-5 שנים לא יינתן משקל בקביעת משמורת ילדים, ואילו לרצונו של ילד מתבגר כבן 10-12 ומעלה ייתן בית המשפט משקל נכבד בהחלטת על משמורת ילדים. במקרה זה של ילד מתבגר עשוי בית המשפט לזמנו לדיון בדלתיים סגורות וכן לזמנו לשיחה בלשכת השופט אף ללא נוכחות ההורים. בית המשפט יבחן את בגרותו הנפשית של הילד, את נחרצותו להיות עם אחד ההורים (במיוחד אצל ילד מתבגר).

כמן כן יבחן  בית המשפט האם הופעלו לחצים על הילד מצד אחד ההורים. יש לשים לב ! ברוב המקרים, ניסיון של אחד ההורים להשפיע לרעה על רצון הילד, מתגלה על ידי בית המשפט ופועל כנגד אותו הורה.

לשאלות ומידע נוסף בענייני גירושין ודיני משפחה, ולפתרון מותאם לצרכים האישיים שלכם, הנכם מוזמנים ליצור קשר בדיסקרטיות וללא כל מחויבות.