הסדרי שהות ילדים

כאשר בני זוג עם ילדים משותפים רוצים להיפרד, יש להחליט כיצד יתקיימו הסדרי שהות עם הילדים. הורים רבים שואלים כיצד נקבעים הסדרי שהות ילדים?. למי מההורים הסמכות לקבל החלטות בנוגע לילדים?. איזה סוגי הסדרי שהות ילדים יש?. מתי נקבעת אחריות הורית משותפת?. למי הסמכות לדון בעניין הסדרי השהות? ומהם השיקולים של הערכאה השיפוטית בעניין זה?.

ההבדל בין הסדרי שהות ילדים לאפוטרופסות

הסדרי שהות ילדים מתייחסים למובן הפיזי של שהייה עם הילדים לאחר הגירושין. עם מי מההורים והיכן יגורו הילדים, והסדרי השהות שלהם עם ההורה השני. אפוטרופסות מתייחסת לאחריות המשפטית . היא נתונה להורים הביולוגיים באופן שווה גם לאחר גירושין.

המשמעות היא כי אפוטרופסות מקנה לכל הורה באופן שווה סמכות להחליט בעניינים מהותיים הנוגעים לילדים. עניינים כגון קביעת מקום מגורים, חינוך וקביעת מוסד חינוכי, בריאות (למשל טיפול פסיכולוגי לקטין) ודת. שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, גם אם הסדרי השהות הפיזים נקבעת בידי אחד מהם.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את הפעולות שבהן הורים לקטינים נדרשים לאישור בית משפט. עוד קובע החוק את תחומי אחריות ההורים ומורה על דרכי פעולה במקרים שבהם ההורים חיים בנפרד.

הלכה למעשה המשמעות היא שהחלטות עקרוניות ומהותיות צריכות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. לעומת זאת, את ההחלטות של היום יום קובע כל הורה בזמני השהות שלו. אם ההורים חלוקים ביניהם תכריע בעניין הערכאה השיפוטית. להרחבה בנושא קראו על המלצות הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.

סוגי הסדרי שהות ילדים

בהסדר של הסדרי שהות מלאים אחד ההורים הוא ההורה שאיתו נמצאים הילדים רוב רובו של הזמן. הילדים מתגוררים אצל אותו ההורה ונמצאים בחזקתו רוב הזמן. ההורה השני פוגש את הילדים במסגרת הסדרי שהות מוגדרים בלבד.

כאשר הסדרי השהות שווים ההורים חולקים את הזמן עם הילדים שווה בשווה, או בהיקף דומה. חשוב להדגיש, הסדר של הסדרי שהות שווים הוא רלוונטי רק כאשר לשני ההורים מסוגלות הורית מתאימה.  לדוגמא, כאשר ההורים מתגוררים בסמיכות או כאשר קיימת תקשורת ומערכת יחסים תקינה ביניהם. ניתן לקבוע הסדרי שהות שווים כאשר ישנה מעורבות סבירה וקשר טוב בין כל אחד מההורים לילדים.

הסמכות לדון בענייני הסדרי שהות ילדים

הסמכות לקבוע הסדרי שהות ילדים היא סמכות מקבילה. היא נתונה לבית המשפט לענייני משפחה מכח חוק בית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. הדיון בהסדרי שהות ילדים יתנהל בערכאה אליה הוגשה התביעה קודם ומכאן המונח "מרוץ סמכויות".

ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין, או בני זוג נשואים המשתייכים לדתות שונות, יגישו את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

שיקולים בקביעת הסדרי שהות ילדים

הסכמות ההורים

סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כך. ההורים רשאים להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה. מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין". בית המשפט נוטה בד"כ לקבל ולאשר את הסכמות ההורים בנוגע להסדרי השהות.

תסקיר סעד ומסוגלות הורית

אם אין הסכמה בין ההורים לגבי הסדרי שהות ילדים, מפנה בית המשפט ראשית את הצדדים לקבלת תסקיר סעד. התסקיר נעשה בלשכה לשירותים חברתיים בקהילה.

את התסקיר עורכת בד"כ עובדת סוציאלית. בתסקיר פירוט אודות החיים המשותפים והסיבות למשבר בין ההורים. עוד מפורט מצב הילדים והקשר שלהם עם ההורים ובני המשפחה. החלק החשוב ביותר בתסקיר הוא ההמלצות לעניין הסדרי שהות הילדים. בית המשפט נותן משקל רב ביותר להמלצות התסקיר ולרוב נותן להמלצות תוקף של פסק דין.

ככל ונדרש, מופנים ההורים גם לקבלת חוות דעת של פסיכולוג או לבדיקת מסוגלות הורית. בבדיקות אלה נבחנת היכולת של כל אחד מהם לספק את כלל צרכי הילדים.

עיקרון טובת הילד

עיקרון העל המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בענייניהם של קטינים הוא עיקרון טובת הילד. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי עיקרון זה אמור להנחות את ההורים . בהיעדר הסכמה מעניק החוק  לבית המשפט את הסמכות להחליט בענייני הסדרי שהות לפי טובת הקטין.

בית המשפט העליון פירש את טובת הקטין כזכות הילד לשמירת בריאותו הגופנית והנפשית, וכי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים. הפסיקה הגדירה את עיקרון טובת הילד כעיקרון על. כלומר לטובת הילד עדיפות בהתנגשות עם עיקרון אחר כך שהיא תהיה על העליונה.

חזקת הגיל הרך

"חזקת הגיל הרך" קובעת כי בהיעדר נסיבות חריגות, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אימם. אולם בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה של קביעת הסדרי שהות משותפים ושווים לשני ההורים גם לפני שהילד הגיע לגיל 6. זאת מתוך תפיסה לפיה טובתו של ילד היא לזכות בנוכחות מלאה של שני הוריו ובשים לב שלשני ההורים אחריות הורית משותפת.

עיקרון אי הפרדה בין אחים

בד"כ יקבע בית המשפט כי אין להפריד בין אחים אלא במקרים חריגים. כאשר ההורים מתגרשים והילדים נמצאים במשבר רואה בית המשפט את עקרון אי הפרדה בין אחים כעשוי להועיל דווקא לילדים. כאשר הילדים יחד קל להם יותר לצלוח את התקופה הקשה והם מהווים מקור לתמיכה וחיזוק אחד לשני.

בית המשפט קבע כי קשרים חיוביים ואמיצים בין אחים, מהווים מטען רגשי וחשוב לכל החיים. חשיבותו של קשר חיובי עולה דווקא שעה שהמשפחה חווה חוויה של גירושים, פרידה וניתוק בעת שההורים נפרדים זה מזה. ככל שהקשר הנפשי בין הילדים חזק יותר, כך נותן לו בית המשפט משקל רב יותר בהחלטה על הסדרי שהות ילדים. בית המשפט רואה בקשר חיוב וטוב בין הילדים כנחוץ להם בתהליך גדילתם. עוד נקבע כי כאשר ילדים נמצאים במשבר הם עשויים להיזקק יותר לאותה אחוות אחים, כמקור חיוני לתמיכה ולקשר רגשי חם.

רצון הילד

רצון הילד להיות פרק זמן כזה או אחר אצל אחד ההורים תלויה כמובן בגיל הילד. לרצונו של ילד כבן 4-5 שנים לא יינתן משקל בקביעת הסדרי שהות ילדים, ואילו לרצונו של ילד מתבגר כבן 10-12 ומעלה ייתן בית המשפט משקל נכבד בהחלטת על הסדרי שהות ילדים. במקרה זה של ילד מתבגר עשוי בית המשפט לזמנו לדיון בדלתיים סגורות וכן לזמנו לשיחה בלשכת השופט אף ללא נוכחות ההורים. בית המשפט יבחן את בגרותו הנפשית של הילד, את נחרצותו להיות עם אחד ההורים (במיוחד אצל ילד מתבגר).

כמן כן יבחן  בית המשפט האם הופעלו לחצים על הילד מצד אחד ההורים. יש לשים לב ! ברוב המקרים, ניסיון של אחד ההורים להשפיע לרעה על רצון הילד, מתגלה על ידי בית המשפט ופועל כנגד אותו הורה.

קביעה ושינוי מקום מגורי הילדים

חוק הכשרות המשפטית קובע כי מקום מגוריו של קטין נמנית בין ענייני אפוטרופסות של קטינים. משכך נדרשת הסכמת שני אפוטרופוסיו של הקטין, היינו הוריו, לקביעת מקום המגורים. מקום בו לא הגיעו ההורים להסכמה רשאי בית המשפט להכריע בדבר "כפי שיראה לו לטובת הקטין".

בהקשר זה קבע בית המשפט העליון כי בהתעורר הצורך להכריע בשאלת קביעת מקום המגורים של ילד, על בית המשפט לאזן בין שלוש זכויות.

• האחת, זכותם של הילדים לקיים קשר יציב רצוף ותקין עם מי מההורים.
• השנייה זכותו של כל  הורה להמשיך בחייו, לקבוע את מהלך חייו ולפתוח בחיים חדשים.
• והשלישית, זכותו של כל ההורה לקיים קשר משמעותי עם ילדיו. קשר שלא יעמוד בסיכון נוכח המרחק הגיאוגרפי הרב בין מגורי הצדדים. 

הסדרי שהות ילדים במעבר לחו"ל

כאשר מדובר שינוי מקום מגורים לצורך מעבר לחו"ל (הגירה) שוקל בית המשפט בין היתר את השיקולים הבאים. 

• איכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים.
• היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שנשאר בארץ, אם תאושר הגירת הילדים.
• נכונות ההורה העובר לחו"ל לסייע בקיומו של קשר זה
• מסוגלות הילדים להיקלט בסביבה שאליה מתבקשת ההגירה.

האיזון בין האינטרסים, כמו גם השיקולים, ייבחנו  על פי עיקרון טובת הילד. נקבע שבקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עקרון טובת הילדים בלבד. הילד, ורק הילד, הוא במוקד !