יישוב סכסוך

הליך יישוב סכסוך נקבע בחוק לאחר ניסיון רב השנים שנצבר בעבודה עם משפחות בסכסוך משפטי. למאבקי גירושין והתדיינויות משפטיות יש השפעה הרסנית על כל המעורבים בסכסוך ובפרט על ילדים.

על בסיס הבנה זו חוקק החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע"ה – 2014 

ותקנותיו (תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016).

מהו הליך יישוב סכסוך ומדוע יש בו צורך?

יישוב סכסוךהחוק והתקנות קובעים כי לפני שתוגש תביעה משפטית בענייני משפחה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מטרתו של החוק לנסות, קודם כל, לייתר את ניהולו של ההליך המשפטי. בנוסף החוק מציע לבחון דרכים אלטרנטיביות לפתרון המחלוקות באמצעות הסכם.

לאחר הגשת הבקשה מוזמנת המשפחה ליחידת הסיוע לפגישות מהו"ת (מידע, הערכה ותאום) לקבלת מידע והערכת המצב המשפחתי.

חשוב לדעת שכל אחד מהצדדים יכול להפסיק את ההליך ביחידת הסיוע בכל שלב מיד לאחר הפגישה הראשונה, גם ללא כל נימוק, ובוודאי גם ללא הסכמת הצד השני. הרחבה נוספת באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 

 

המקרים שבהם תוגש בקשה ליישוב סכסוך

  1. ענייני נישואין וגירושין.
  2. יחסי ממון בין בני זוג חוץ מתביעות בענייני ירושה וצוואה.
  3. מזונות או מדור של בן זוג או של ילד.
  4. מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין הצעיר לבין אחד מהוריו.
  5. כל עניין הנוגע לילד, חוץ מתביעה להחזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.
  6. אבהות או אמהות לגבי ילד, חוץ מתביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.

 

בקשה ליישוב סכסוך – יתרון

הגשת הבקשה מעניקה יתרון משמעותי למי שמגיש אותה במידה והסכסוך יתדרדר להליכי גירושין. במידה וההליך  לא יסתיים בהסכמות, מגיש הבקשה יוכל לבחור להיכן להגיש את תביעותיו. כך יבחר האם התביעה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, או לרבנות. ללא בקשה וניהול פגישת מהו"ת אחת לפחות, לא ניתן כלל להגיש תביעת גירושין לערכאה משפטית.

ההמלצה שלי – נסו לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. זה יחסוך מכם גם כאב ראש וגם כאב בכיס. 

ככל והמחלוקות לא נפתרות במסגרת האלטרנטיבית של הליך יישוב הסכסוך, יש לנהל הליך משפטי ועדיף באמצעות עורך דין גירושין.