גירושין ברבנות או בבית משפט?
כאשר בני זוג מקבלים החלטה להתגרש, סידור הגט והגירושין ברבנות הוא הצעד הפורמלי המסיים את קשר הנישואין. סידור הגט מתקיים ברבנות, אשר לה סמכות ייחודית בעניין זה. אולם, הליך הגירושין מחייב את בני הזוג להסדיר סוגיות משפטיות נוספות ומשמעותיות מאוד עבורם: חלוקת הרכוש, זמני השהות ודמי מזונות הילדים.
האם גירושין ברבנות כוללים גם את כל התביעות הללו או האם אלו מצויות בסמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה? מהו מרוץ הסמכויות שכולם מדברים עליו והאם זה נכון כי דרכו של הבעל סלולה בביה"ד הרבני וכי האישה תצא עם ידה על העליונה דווקא אם תפנה אל ביהמ"ש לענייני משפחה?
מה כולל הליך גירושין?
באופן טבעי, כשאנו חושבים על גירושין, מתעוררת מיד המחשבה על טקס הגט. אותו מעמד בבית הדין הרבני המתיר את ברית הנישואין בין בני הזוג.
לו הפרידה הייתה מסתיימת בכך, לא היה קשה כל כך להתגרש, רגשית וכלכלית. בפועל, הליך הגירושין מצריך מבני הזוג להתמודד עם עניינים הרי גורל וכל החלטה אשר יקבלו כעת תשפיע באופן מהותי ביותר על עתידם.
ראשית, יש לפרק את התא הכלכלי המשותף שבני הזוג בנו יחד. כלומר, לערוך ביניהם חלוקת רכוש בגירושין.
שנית, במרבית המקרים, בתקופת הנישואין בני הזוג הביאו יחד ילדים לעולם. לכן משהחליטו הצדדים להיפרד, הרי שעליהם לקבוע את חלוקת זמני השהות עם הילדים. זאת לצד עשרות החלטות נוספות שיש לקבל הנוגעות לילדים, לרבות מקום מגורים, חינוך, בריאות וכמובן קביעת דמי המזונות של הילדים.
ואם לא די בזאת כדי ליצור מצב משפטי מורכב, הרי שמורכבותו של הליך הגירושין מתעצמת עוד יותר בשל מרוץ הסמכויות. כאן עולה בפני בני הזוג שאלה מכרעת עוד לפני שפסעו את הצעד הראשון: גירושין ברבנות או בבית משפט לענייני משפחה?
גירושין ברבנות או בבית משפט?
קל מאוד להבין מדוע ענייני הגירושין עשויים לעורר מחלוקות עמוקות בין בני זוג. מדובר בסוגיות אישיות ורגשיות מאוד, בעלות השלכות כלכליות עצומות והצדדים נדרשים לדון בהן בנקודת זמן בה יחסיהם קשים ומתוחים. על פניו הפתרון פשוט: כמו בכל סכסוך משפטי, אם אין הסכמה בין הצדדים, פונים לערכאה משפטית, מגישים תביעה ומקבלים פסק דין.
ביהדות נעשים הגירושין בכך שהבעל נותן לאשה גט. לרבנות (בית הדין הרבני) סמכות ייחודית ובלעדית בכל הקשור בהתרת הנישואין ומתן גט. אם שני בני הזוג יהודים בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להתערב בהתרת הנישואין ומתן גט.
אולם בשאר העניינים הכרוכים בגירושין כגון חלוקת רכוש, משמורת, מזונות ילדים, מזונות אישה, לרבנות ולבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה. חופפת.
פירושו של דבר הוא כי בן הזוג אשר יקדים את האחר ויגיש ראשון , תוקנה לו האפשרות להחליט האם התביעה תידון ברבנות או בבית המשפט על פי בחירתו. מכאן קצרה הדרך להשפיע במידה רבה על תוצאותיו של הליך הגירושין.
תופעה זו נקראת מרוץ הסמכויות והיא מוסיפה דלק למדורה הבוערת גם כך בין בני הזוג. השאלה היא מדוע יש חשיבות בכלל לזהות הערכאה אשר תכריע בסוגיות המשפטיות? האם לכל ערכאה, רבנות או בית משפט, יש את בכלל את הסמכות לדון בכל ענייני בני הזוג?
מירוץ הסמכויות ומשמעותו
כולנו מכירים את המיתוס על פיו גירושין ברבנות עדיפים לבעל ואילו לאישה עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. בפועל, לא ניתן לומר כך באופן גורף אלא נדרשת בחינה פרטנית של כל תיק גירושין בפני עצמו, על פי הנסיבות הייחודיות שלו. רק אז אפשר יהיה לגבש אסטרטגיה משפטית טובה שתוביל לתוצאות הרצויות.
כעת ננסה לעמוד על ההבדלים העיקריים בין גירושין ברבנות לגירושין בבית משפט לענייני משפחה אשר הופכים את מרוץ הסמכויות לעניין כה מהותי.
חלוקת רכוש
ישנם עניינים בהם פסקי הדין של בית הדין הרבני שונים במהותם מאלה של בית המשפט.
נכסי מוניטין וקריירה הם דוגמא טובה לכך. בית המשפט נוטה, במקרים המתאימים, לקחת בחשבון את שווי נכסים אלה בעת חלוקת הרכוש. לעומת זאת הרבנות אינה מכירה בהם כנכסים ברי חלוקה.
כך לדוגמא, אישה שפיתחה קריירה מוצלחת ועומדת בפני גירושין. הסיכוי כי תצטרך לפצות את הבעל עבור נכסי הקריירה שצברה, גבוה יותר בבית משפט מאשר ברבנות. במקרה זה עדיף כמובן לאישה לתבוע גירושין ברבנות ולא בבית משפט. זאת בניגוד למיתוס המוכר…
משמורת ילדים וזמני שהות
להבדיל מחלוקת הרכוש בין בני זוג, שם באות לידי ביטוי הגישות השונות של שתי הערכאות, הרי שבכל הנוגע למשמורת ילדים וזמני שהות, אין הבדלים מהותיים בין גירושין ברבנות לבין גירושין בבית משפט.
ראשית, משום שגם ברבנות וגם בבית משפט נותנים עדיפות לחזקת הגיל הרך ולפיה טובת ילדים מתחת לגיל שש כי יהיו אצל אמם, אלא אם כן הוכח אחרת.
שנית, כדי לשמור על טובת הילד ולקבל הכרעה מתאימה בנושא חלוקת זמני השהות, שתי הערכאות יבססו את החלטתן על תסקיר פקידת סעד ובדרך כלל יקבלו את המלצתה.
כן. הבנתם נכון. מי שבעיקר משפיע על משמורת הילדים וזמני השהות היא בכלל פקידת הסעד…
מזונות ילדים
על פי פסיקה של ביהמ"ש העליון, לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון בתביעת מזונות ילדים אלא כאשר שני בני הזוג מסכימים לכך. כלומר, ללא הסכמה זו, נושא זה נמצא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בלבד.
עם זאת, המציאות מראה כי לא פעם גירושין ברבנות אכן כוללים גם את תביעת מזונות הילדים, אף כאשר זו מוגשת באופן חד צדדי ללא הסכמת הצד השני. האם קיימים הבדלים משמעותיים בפסקי הדין של שתי הערכאות בסוגיה זו?
התשובה נחלקת לשתיים.
ילדים עד גיל 6 – ניתן לראות פסיקות דומות המטילות את עיקר חבות המזונות על האב.
ילדים מעל גיל 6 – כאן יש שוני בין הערכאות. בית המשפט מחויב ליישם את הלכת בעמ 919/15 הקובעת כך: שני ההורים יישאו בהוצאות הילדים בהתאם לחלוקת זמני השהות ויחס ההכנסות שלהם.
בית הדין הרבני לעומת זאת, לא בהכרח נוטה לפסוק על פי עקרונות ההלכה המחייבת את בית המשפט.
נמחיש בדוגמא. אישה מבקשת להגיש תביעת מזונות ילדים מעל גיל 6 שחולקים זמני שהות שווים עם ההורים. במקרה זה ייתכן מאוד והאישה תשיג תוצאה טובה יותר דווקא ברבנות שנוטה להטיל את חובת המזונות בעיקר על האב. זאת בניגוד למיתוס המוכר…
אם כך ולאור הדוגמאות שהבאנו, המסקנה היא שהמיתוס הוא רק מיתוס !.
אין תחליף לליווי משפטי מקצועי אשר יבחן את כלל הנסיבות בכל מקרה לגופו ועל בסיסן ימליץ איזו ערכאה תשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
בתחילת דרכו של חוק זה, הייתה תקווה כי הוא יביא לסיומו של מרוץ הסמכויות ויקל על התנהלותם הסבוכה של הליכי הגירושין בישראל. בפועל, מרוץ הסמכויות עודנו פה, הוא רק שינה את צורתו מעט. זוהי אותה הגברת בשינוי אדרת.
המשמעות היא כי ההתלבטות אם לנהל גירושין ברבנות עודה קיימת, כאשר כל אחד מבני הזוג מנסה להטות את ספינת הגירושין לערכאה המועדפת עליו.
מטרתו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה היא לעודד זוגות להתגרש בהסכמה ובכך למנוע את הקשיים הרגשיים והכלכליים אשר באים יד ביד עם ניהול הליך הגירושין בערכאות. לשם כך קובע החוק כי זוג אשר קיבל החלטה להתגרש, מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם יפנה לערכאות. לא ניכנס לעובי הקורה של הליך זה אלא רק נאמר כי במשך תקופה מסוימת ישנו עיכוב הליכים. כלומר, הצדדים אינם יכולים להגיש תביעות ולפעול זה נגד זו, אלא אם כן מדובר בהליכים דחופים.
הרציונל שבכך הוא לאפשר הידברות אמיתית בין בני הזוג ללא שיחששו כי הצד השני מנצל את השהות הזו כדי לקבל יתרון. לאחר פרק זמן זה, אם בני הזוג לא הגיעו לעמק השווה, הצד אשר הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מקבל את הזכות למשך 15 יום להגיש את תביעות הגירושין לאיזו ערכאה שיבחר.
זהו הביטוי החדש של מרוץ הסמכויות, במסגרתו כל אחד מבני הזוג ירצה להקדים את השני בהגשת הבקשה על מנת שאם לא תושגנה הסכמות ביניהם, הוא יזכה באפשרות לבחור את הערכאה שתדון בעניינם.
בשורה התחתונה : אם בעבר המרוץ בין בני הזוג היה מי יגיש תביעה ראשון, כיום המרוץ הוא – מי יגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון.
פתיחת תיק גירושין ברבנות
הליך הגירושין מתחיל בפתיחת תיק ברבנות. מקום הדיון ברבנות נקבע עפ"י מקום המגורים האחרון של בני הזוג. יש אפשרות לכרוך לתיק תביעת הגירושין נושאים כגון חלוקת רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים – הסדרי שהות. במסגרת התיק ניתן גם להגיש בקשה לצווי עיקול, צו עיכוב יציאה מהארץ ובקשות לצווים אחרים.
כמה עולה לפתוח תיק ברבנות?
מחיר פתיחת תיק ברבנות כרוך באגרה בסך 391 ₪. ניתן לפתוח את התיק באופן עצמאי או בעזרת עורך דין גירושין. צריך וחשוב מאוד לפרט את התביעה ככל האפשר ולציין את כל הפרטים והבקשות. החסרת פרטים עלולה לפגום בכנות התביעה ולהעביר את היתרון לצד השני. בכל מקרה חובה לחתום על התביעה בפני גורם מייצג כגון עורך דין לענייני משפחה.
פתיחת תיק גירושין ברבנות, מה להביא ?
מסמכים אותם צריך לצרף לבקשה לפתיחת תיק ברבנות:
1. תעודת זהות וספח של התובע/ת.
2. כתב תביעה.
3. צילום תעודת נישואין.
4. העתק כתובה.
לחצו כאן: לאתר הרבנות או כאן: טופס פתיחת תיק גירושין ברבנות להורדה בחינם
עילות לגירושין ברבנות
על פי ההלכה היהודית יש צורך בסיבה כדי להתגרש ולכן הרבנות דורשת הוכחה של עילת (סיבת) גירושין. ללא עילה לא יהיה ניתן להתגרש.
ישנן מספר עילות מוכרות אותן יש להוכיח על מנת לפתוח תיק גירושין ברבנות. לדוגמא התמכרות של אחד מהצדדים לסמים או אלכוהול, כמו גם סירוב לקיים יחסי אישות. גם מום נסתר, בגידה, עקרות ארוכת שנים, אלימות פיזית או מילולית של אחד מבני הזוג מהווה עילה לגירושין.
עילות גירושין ברבנות השוללות מהאישה את הכתובה
עילת גירושין ברבנות – מקח טעות
נניח כי לאישה יש בעיה רפואית, פיזית או נפשית אשר מונעת ממנה לקיים את מסגרת הנישואין. במידה והאישה היתה מודעת לבעיה אך הסתירה זאת מבעלה טרם הנישואין, יוכל הבעל לטעון ל"מקח טעות". כלומר, הבעל טעה/הוטעה והתחתן עם אישה אחרת ממה שהאמין לחשוב.
ומה אם מדובר במצב שהתפתח לאחר הנישואין?. במקרה זה אין תוקף לטענה והבעל יצטרך לשלם לאישה את כתובתה.
אישה בוגדת או מורדת
בגידה בבעל תשלול מהאישה את זכאותה לכתובתה, אך על הבעל לספק הוכחה ברורה לכך.
מרידה בבעל היא סיטואציה בה האישה לא ממלאת את תפקידה המצופה כרעייה. לדוגמה, לא מקיימת עם בעלה יחסי אישות. לכן ניתן להגדיר אותה כאישה מורדת וניתן לשלול ממנה את כתובתה.
גם אישה שעוזבת את הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת עשויה לאבד את זכותה לכתובה. אולם במקרה זה יש לשים לב לסיבה המסבירה את התנהגות.
לדוגמא, אם מדובר באלימות פיסית או מילולית, ייתכן ובית הדין לא ידחה את הגדרתה כאישה מורדת.
עילת גירושין ברבנות – התנגדות לניסיון לשלום בית
ייתכן מצב שבו הסיבות לגירושין אותן מעלה האישה אינן סיבות מוצדקות על פי הדין העברי. במקרה זה תנסה הרבנות להשכין שלום בית בין הצדדים. אולם אם האישה תתנגד לכך מטעמים שאינם סבירים היא עלולה לאבד חלק מכתובתה.
עילת גירושין ברבנות – מעשה כיעור
מעשה כיעור הוא סוג של מצב ביניים – לא בגידה מוחלטת. במצב זה יש יסוד סביר להאמין שהאישה בגדה בבעלה אך לא ניתן להוכיח זאת.
לדוגמה, מעשה כיעור יכול להתרחש כאשר עדים ראו את האישה עם גבר זר בסיטואציה אינטימית.
עם זאת, יודגש כי הרבנות לא מקבלת באופן אוטומטי את הטענה שמעשה כיעור מוביל לבגידה.
אישה העוברת על הדת היהודית
אישה העוברת על הדת היהודית היא אישה הנוהגת בפריצות ומכשילה את בעלה מקיום מצוות הדת. לדוגמא האישה מקשה על האיש לסמוך עליה בהלכות דתיות כגון הלכות נדה, שמירת כשרות וכדומה.
בנוסף, אישה העוברת על הדת היהודית אינה נוהגת בצניעות לפי הקודים החברתיים המקובלים. לדוגמה, חושפת את גופה במקום ציבורי או אינה לובשת כיסוי ראש.
חשוב לשים לב ! על מנת שאישה שעוברת על הדת היהודית תפסיד את כתובתה, יש צורך בעדים אשר יתרו בה על כך. כמו כן, מרבית הפוסקים לא יקבלו טענה זו של הבעל אם בני הזוג הם חילונים.
שלבי הליך הגירושין ברבנות
לאחר פתיחת התיק ברבנות, להליך הגירושין שני מסלולים אפשריים:
גירושין בהסכמה לפיו מוגש לאישור בית הדין הסכם אליו הגיעו הצדדים. מדובר בהליך מהיר וקל יחסית וניתן להגיע להסכמה לבד או באמצעות מגשר. אולם מומלץ כי את ההסכם ינסח עורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה. ניסוח מקצועי "יחסוך" מכם מחלוקות ופניות עתידיות לבתי המשפט בעניינים אותם יכולתם לפתור מראש.
תביעת גירושין המוגשת כאשר אין הסכמה בין הצדדים. במקרה זה מומלץ לשמור על סודיות ולהתייעץ עם עורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה כדי להחליט על האסטרטגיה המתאימה למקרה שלכם. עורך הדין יוכל לייעץ איזה פעולות מקדימות עליכם לעשות כדי להגדיל את סיכויי התביעה? (במיוחד בענייני כתובה ורכוש ) מתי להגיש את התביעה? על מה להגיש את התביעה? היכן להגיש את התביעה? (ברבנות או בבית משפט לענייני משפחה) וכיו"ב.
בשלב הבא ייערך דיון מקדמי בבית הדין בניסיון לגשר בין הצדדים. ככל שאין הסכמות יתקיים דיון נוסף ("דיון ההוכחות" שהוא בעצם "המשפט") ובו ישמעו עדויות לרבות עדות בני הזוג ויוצגו הוכחות. לאחר מכן יינתן פסק הדין.
לבסוף ייערך טקס הגירושין הדתי בו "מגרש" הבעל את האישה ומוסר לה את כתובתה.
תביעה כרוכה
מהי תביעה כרוכה?
סמכותה הבסיסית של הרבנות לדון בנושאי הגירושין בלבד. אולם ניתן לצרף לתביעת הגירושין תביעות נוספות בהליך הנקרא 'תביעה כרוכה'.
בין העניינים אותם ניתן לכרוך: חלוקת רכוש משותף, משמורת ילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה, הסדרי ראיה ועוד.
מהם התנאים להגשת תביעה כרוכה?
הרבנות מונה מספר תנאים להגשת תביעה כרוכה. כך, עליה להיות כנה וכרוכה כדין ועל הכריכה להיות כנה גם כן. ככל ותנאים אלו לא ימולאו, יוכל הצד השני להעביר את הסמכות לדון בנושאים אלו לבית המשפט לענייני משפחה. וזאת למרות שהתביעה הוגשה קודם לבית הדין הרבני .
לתיאום פגישה אישית ניתן ליצור קשר בדיסקרטיות וללא כל מחויבות